וירא בלק ויגר מואב מפני העם. תימ' למה היה ירא והלא לא עליהם היו הולכים כמו שפרש"י בפ' בשלח גבי אילי מואב יאחזימו רעד. וי"ל שלא היו יראים אלא מבלק מלכם שהיה ממדין. ד"א לא היו מתיראים אלא מסביבותם כמו שנ' עתה ילחכו הקהל את כל סביבותינו. אמרו מסביבותינו אנו מתיראים ולא ממנו שכבר אמ' אל תצר את מואב ואל תתגר בם וכו' כפר"מ מקוצי. ורש"י פי' בפ' דברים גבי אל תצר את מואב ואל תתגר בם מלחמה. וז"ל לא אסר להם על מואב אלא מלחמה אבל מיראים אותם ונראין להם כשהן מזויינין לפי' ויגר מואב מפני העם שהיו שוללים ובוזזין אותם. עכ"ל ולאותו פי' ניחא הקושי' משמע בין למורי ובין למורי שהצווי מאל תצר היה קודם מעשה דמדין דהכא וזה אינו דאמרי' בשעה שאמ' הקב"ה אל תצר את מואב ונשא משה ק"ו בעצמו ומה מדין שלא בא אלא לעזור את מואב צוה הקב"ה להורגו מואב עצמו לא כ"ש וא"ל הקב"ה אל תצר משמע שלאחר מעשה מדין היה. ותירץ ר"מ מקוצי דודאי הצווי דאל תצר היה קודם מעשה דמדין אלא משה רבינו היה סבור דהיכא שיתחיל מואב במלחמ' כגון הכא ששכר בלעם לקלל ישראל מותר להתגרות בו מק"ו דמדין עד שא"ל הקב"ה אל תצר משום ב' פרידות:
קריאה במקור
ריב"א על התורה · במדבר · פרק 22 · פסוק 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Rabotenu Ba'ale ha-Tosafot, Warsaw, 1876
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001850806
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 293e6be07bc3061250b50fdec9a63ea368d7239c80bb053be93e8d0817b6380c