לא ימיר אותו טוב ברע או רע בטוב פרש"י תם בבעל מום או בעל מום בתם וכ"ש טוב ברע או רע בטוב עכ"ל. וק' בין לאביי בין לרבא דאמ' בפ"ק דתמורה דאין עונשין מן הדין ועוד ק' לכתוב לא ימיר אותו בטוב או ברע והנה משמ' הן רע בטוב הן טוב ברע. וי"ל דלא סגי דלא כתוב רע כד תרי חד למתפיס ללמדנו דבעלי מומין עושין תמורה כגון שקדם הקדשים למומם כדדרשי' מן רע בטוב רע מעקרו אינו עושה תמורה אבל טוב מעקרו עושה תמורה כשהקדיש אותו ואחר נעשה רע. וחד לנתפס להשמיענו דתמורה חלה על בעלי מומין שאין יוצאין לחולין ליגזז וליעבד. וקושיא ראשונה נמי ליתא דמה שפי' הקו' כ"ש וכו' היינו לענין אסור ולא לענין מלקות:
קריאה במקור
ריב"א על התורה · ויקרא · פרק 27 · פסוק 10
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Rabotenu Ba'ale ha-Tosafot, Warsaw, 1876
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001850806
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 293e6be07bc3061250b50fdec9a63ea368d7239c80bb053be93e8d0817b6380c