ריב"א על התורה · בראשית · פרק 15 · פסוק 10

ויבתר אותם בתוך. פרש"י בפר' בא דברית בין הבתרים היתה בשנת ע' לאברהם. וק' שהרי הברית היתה בארץ ישראל שנ' לתת לך את הארץ הזאת ואברהם בהיותו בן ע' שנה עדין לא יצא מחרן שנ' ואברהם בן ע"ה שנה בצאתו מחרן וי"ל לפי דברי יסוד עולם ניחא דתניא התם אברהם אבינו כשנזכר בברית בין הבתרים בן ע"ה שנה היה וגו' ואותה שנה שיצא מחרן שנת הרעב היתה וירד למצרים ועשה שם ג' חדשים בא וישב באלוני ממרא היא השנה שכבש המלכים ע"כ. וקשי' דאכתי איך יתכן לומ' דברי' בין הבתרי' היה בשנת ע' לאברהם הרי מיד אחר מלחמת המלכי' שהיתה בשנת ע' לאברהם כדפרי' כתוב אחר הדברים האלה והזכיר שם ברית בין הבתרים. וגם פי' שם אחר בסמוך לאחר שהרג המלכים. וי"ל דדבור בין הבתרים מתחיל מויאמר ה' באלוני ממרא אני ה' אשר הוצאתיך מאור כשדים ואין מוקדם ומאוחר בתורה שהיה אותו דבור קודם מלחמת המלכים. אבל אחר הדברים האלה דבור אחר הוא נהיה לאחריהם ותדע דאית' בברכות מיום שברא הקב"ה עולמו לא היה אדם שקראו אדון להקב"ה עד שבא אברהם וקראו אדון. שנא' ויאמר ה' אלהים במה אדע כי אירשנה. ואי הכל דבור אחד דלעיל מיניה הוי ליה לאיתויי ויאמר ה' אלהים מה תתן לי אלא ע"כ כדפרי'. ותדע נמי דלאו הכל דבור אחד הוא דבהך פרשה כתו' הבט נא השמימה וספור את הכוכבים וגו'. משמע שדבר עמו בלילה ולאלתר כתו' ויהי השמש באה וגו'. משמע שדבר עמו ביום. אלא ע"כ כדפרי' ואע"ג דבפ"ק דפסחים אמרי בחד ענינא מאי דמוקדם מוקדם וכו'. שאני הכא דלא אפשר וכה"ג אמרי התם גבי' סקול יסקל או ירה יירה וגו':