מי שם פה לאדם או מי ישום אלם או חרש או פקח או עור. תימא בכל המומין הללו יש דבר וחלופו שמדבר חלופו של אלם. ופקח חלופו של עור. אבל בחרש אינו כן והיה לו לכתוב או שומע או חרש כי חרש חלופו של שומע. ומפרש בפשטי ר"מ מקוצי שפקח חלופו של חרש ושל עור ומוסב הוא לשניהם והעד לדבריו שכתוב פקוח אזנים ולא ישמע וכתוב לפקוח עינים עורות הרי לך לשון פקח על אוזן ועל עין:
קריאה במקור
ריב"א על התורה · שמות · פרק 4 · פסוק 11
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
או מי ישום אלם. פרש"י עשה פרעה אלם שלא נתאמץ במצותך להרוג אותך. אומר הר"ר אליקים שלכך פירש רש"י דלפי פי' צריך לומר שישום לשון הוה כמו ככה יעשה איוב דאם לא כן היה לו לכתוב מי שם אלם:
או עור. פרש"י מי עשאם עורים שלא ראו כשברחת מן הבימה ונמלטת. וקשיא לחזק' שהרי לעיל פרש"י עצמו גבי וישמע פרעה שמסרו לקוסטינר ולא שלטה בו החרב. ואומר הר"ר אליקים דשמא אף לאחר שנמסר להריגה ולא שלטה בו החרב לא הוציאוהו מבית האסורין אלא הוליכוהו לבימה לראות ולהבין דרך שימיתוהו בו כי היו סבורין שהיה מכשף ולא השליט החרב בשביל כשוף ומאותה בימה ברח משה ונמלט ואז לא ראוהו עבדי פרעה:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Rabotenu Ba'ale ha-Tosafot, Warsaw, 1876
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001850806
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 293e6be07bc3061250b50fdec9a63ea368d7239c80bb053be93e8d0817b6380c