ולא נתתי ממנו למת. פירש"י לעשות לו ארון ותכריכין עכ"ל. והק' ר"ת מאורליי' דאמרינן בש"ס מניין למעשר שני שנטמא שמותר לסוכו שנא' לא נתתי ממנו למת למת הוא דלא נתתי הא לחי דומיא דמת נתתי ואיזה הוי אומר זה סיכה ששוה בחיים ובמתים ופריך ואימא ליקח ממנו ארון ותכריכין ומשני ממנו מגופו משמע דקרא לא אתא לרבות לעשות ממנו ארון ותכריכין. ואומר הר"ר אליקים דהכי פריך התם ואימא ליקח ממנו ארון ותכריכין אימא דקרא להכי דוקא אתא ולא תיתי מניה סיכה ומשני ממנו ומגופו כלומר ואית לרבות נמי סיכה מיתורא דממנו דלשון ממנו משמע מגופו של מעשר שני. ושוב מצאתי כתו' בתו' משיטת שנ"ץ וז"ל ואימא להכי דוקא הוא דאתא אבל סיכה אסור שמבערו בטומאה ומשני ממנו מגופו ומשמע נמי סיכה עכ"ל:
קריאה במקור
ריב"א על התורה · דברים · פרק 26 · פסוק 14
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Rabotenu Ba'ale ha-Tosafot, Warsaw, 1876
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001850806
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 293e6be07bc3061250b50fdec9a63ea368d7239c80bb053be93e8d0817b6380c