וכל אשר יגע בו הטמא יטמ' והנפש הנוגעת תטמא עד הערב. פרש"י וכל אשר יגע בו הטמא הזה שנטמא במת יטמא בו עכ"ל. יש להקשות המקר' הזה מה בא ללמד אם לתת טומאה שבעה לנוגע בטמא מת הרי כתו' מיד והנפש הנוגעת תטמא עד הערב ואם לית לו טומאת ערב הלא יש ללמד כמו והנפש וגו'. א"כ וכל אשר יגע וגו' למה לי. וי"ל שבא לתת טומאת שבע' לנוגע בטמא מת בחבורין כלומ' בשעה שהיה זה נוגע במת בא חברו ונגע בו. ומה שכתו' והנפש הנוגעת בא ליתן לו טומאת ערב שלא בחבורין כלומ' לאחר שפי' מן המת בא חברו ונגע בו כך מסיק התלמוד פ"ק דע"ז. ופרש"י וכל אשר יגע בו הטמא יטמא משמע ז' ימי' דסתם טמא מת:
קריאה במקור
ריב"א על התורה · במדבר · פרק 19 · פסוק 22
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Rabotenu Ba'ale ha-Tosafot, Warsaw, 1876
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001850806
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 293e6be07bc3061250b50fdec9a63ea368d7239c80bb053be93e8d0817b6380c