נקום נקמת בני ישראל וגו'. לכך נסמכה פר' זו לפר' זו לומ' כיון ששמע משה לא יחל דברו הוא אינו מוחל אבל אחרים מתירין אותו אמר בלבו שמא נשאל הקב"ה על נדרו בפמליא של מעלה ואכנס לארץ סיחון ועוג שהוא ארץ ישראל א"ל הקב"ה לא כשאתה סבור אלא נקום נקמתי במדין ואח"ך תאסף אל עמך ומארץ סיחון ועוג לא נשבעתי אלא שלא תעבור הירדן. כ"פ ר"מ מקוצי:
קריאה במקור
ריב"א על התורה · במדבר · פרק 31 · פסוק 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
נקום נקמת נקום אתה בעצמך והוא לא עשה כן אלא וישלח אותם משה וגו'. לפי שנתגדל במדין והיינו דאמרי אנשי בירא דשתית מיניה מיא לא תשדי ביה קלא. כפר"מ מקוצי:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Rabotenu Ba'ale ha-Tosafot, Warsaw, 1876
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001850806
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 293e6be07bc3061250b50fdec9a63ea368d7239c80bb053be93e8d0817b6380c