קריאה במקור

ריב"א על התורה · שמות · פרק 16 · פסוק 35

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
ובני ישראל אכלו את המן ארבעים שנה עד בואם אל ארץ נושבת. תימ' למה לא הכניסן הקב"ה לארץ מיד שיצאו ישראל ממצרים כבר מפורש הענין בספרי וז"ל אמ' הקב"ה אם אני מכניס ישראל עכשו לארץ מיד יחזיקו איש בשדהו ואיש בכרמו ויהיו בטלין מן התור' אלא הריני מקיפן מ' שנה במדבר כדי שיהיו אוכלים מן ושליו ויהיו שותין מי באר ומתוך כך התורה נכללת בגופן. ד"א כששמעו כנעניים ישראל לכנסין לארץ עמדו ושרפו הזרעים וקצצו האילנות וסתרו הבנינים וסתמו כל המעיינות אמר הקב"ה לא הבטחתי לאברהם אביהם שאכניסם לארץ חרבה אלא בארץ מלאה כל טוב אלא הריני מקיפן מ' שנה במדבר כדי שיעמדו כנענים ויתקנו מה שקלקלו עכ"ל. ורש"י פי' טעם אחר בפ' בהעלותך שפי' גבי נוסעים אנחנו וז"ל מיד עד ג' ימים אלו נכנסין לארץ שבמסע זה הראשון נסעו על מנת ליכנס לארץ אלא שחטאו במתאוננים ולא שנגזר עליהם באותו עון שלא ליכנס לארץ אלא על ידי אותו עון נתגלגל הדבר שלא ליכנס לארץ. כמו שפי' חזקו' בפרשת גבי כי תבואו אל הארץ:
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Rabotenu Ba'ale ha-Tosafot, Warsaw, 1876
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001850806

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: 293e6be07bc3061250b50fdec9a63ea368d7239c80bb053be93e8d0817b6380c