בא אל פרעה. הנני מביא מחר ארבה בגבולך תימא שלא מצינו שאמר הקב"ה מכת ארבה וא"כ למה הזכיר אותה ומפרש בפשטי הר"מ מקוצי שלא כלה הברד לפי שנכנע מעט ואחר שנכנע הוסיף לחטא. ואמר לו משה אם אינך משלח את עמי בשביל שראית שלא כלה הברד אמר הנני מביא דבר אחר שיכלה הכל והיינו הארבה וזהו שנא' ויאכל את כל עשב הארץ ואת כל פרי העץ אשר הותיר הברד. ורבינו יוסף ב"ש פי' כי ודאי אמר הקב"ה למשה מכת ארבה אלא לקצר הדברים לא נכתבה כדי לכתוב מה שאמרו לו עבדיו הטרם תדע ומה שאמר פרעה למשה ולאהרן יהי כן וגו' כי דרך המקראות לקצר לשונם כמו שמצינו שאמר משה הוא אשר דבר ה' לאמר בקרבי אקדש אע"פ שלא מצינו בהדיא שדבר שאמר ה' כן:
קריאה במקור
ריב"א על התורה · שמות · פרק 10 · פסוק 1
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Rabotenu Ba'ale ha-Tosafot, Warsaw, 1876
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001850806
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 293e6be07bc3061250b50fdec9a63ea368d7239c80bb053be93e8d0817b6380c