אשם הוא. פרש"י עד שינתק שמו ממנו למד על אשם שמת בעליו או שנתכפרו בעליו אעפ"י שעומד להיות דמיו עולה לקיץ מזבח אם שחטו סתם אינו כשר לעולה קודם שנתק לרעיה וכו' וה"ק למד על אשם שמתו בעליו כלומ' שלא הספיק להקריבו עד שמתו או שנתכפרו בעליו כלומ' שאבד זה האשם בעודו חי ובעליו הקריב אחר תחתיו ונתכפר בו ונמצא אחר כך. אע"פ שהוא עומד להיות דמיו עולה לקיץ למזבח כלומ' שעומד לרעות עד שיסתאב וימכר לקנות מדמיו עולות לצורך קיץ המזבח אם שחטו סתם אינו כשר לעולה קודם שנתק לרעיה כלו' קודם שמסרו לרועה לרעות עד שיסתאב שהרי שם אשם עליו אבל אם לאחר שנתק לרעיה שחטו סתם כשר לעולה שמכיון שנתק לרעיה אין עוד שם אשם עליו. כפ"ח ופתרון קיץ המזבח מפורש בסוף מסכת סוטה שפרש"י שם וז"ל קיץ המזבח כשהוא בטל שכלתה קטרת התמיד ואין מביא נדר ונדבה היו שם שופרות שבם היו נותנים מעות כל המותרות השנויין בכל התלמוד ירעו עד שיסתאבו וימכרו ויפלו דמיהם לנדבה ומהן לוקחין עולות לקיץ המזבח ולשון קיץ כאדם האוכל תאנים בקנוח סעודה עכ"ל:
קריאה במקור
ריב"א על התורה · ויקרא · פרק 7 · פסוק 5
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Rabotenu Ba'ale ha-Tosafot, Warsaw, 1876
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001850806
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 293e6be07bc3061250b50fdec9a63ea368d7239c80bb053be93e8d0817b6380c