קריאה במקור

פלגי מים על איכה · פרק 2 · פסוק 4

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
דרך קשתו. אמר שעוד הגדיל חסדו כי אף שלא שבו עד שהגיע העונש לגוף הישראל שהן בירושלים מ"מ מתחילה לא עשה רק כדורך קשת כדי ליירא לכשנגדו כך היה הקב"ה נדמה להם רק כאויב הדורך קשת כדי לייראם ואח"כ כשראה שעדיין לא שבו:
2
נצב ימינו כצר. פי' שימין הוא כינוי לרחמים והנה כשרופא אשר הוא רחמן בטבעו יבוא אל חולה שצריך לייסר אותו ולחתוך הבשר לרפאותו כדי שלא תתפשט החולי בכל הגוף מעורר רחמנותו להתאכזר עליו ולחתוך הבשר בכדי שיתרפא כמו כן עושה הקב"ה כשרואה עוונות ישראל רבו וירא מהמקטרג שלא יקטרג על כלל ישראל מתאכזר ונוטל הצדיקים מהם כדי שיכפרו על עון הדור וזהו כוונתו כאן שהשיב אחור ימינו דהיינו המדה"ר במה שנראה כצר שהרג כל מחמדי עין יעוד זאת עשה בגודל רחמנותו ששפך חמתו באוהל בת ציון ולא נגע בגוף הישראל:
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Alshich on Five Megillot, Warsaw, 1862
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001268473

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: e506023b6733d85f912fd986ad9c6d5d7f3ee1d316e6e57f0957798f4a6657d3