איכה יעיב באפו. בשום לב על אמרו יעיב לשון עתיד ולא העיב לשון עבר ועם האמור בהקדמה הנ"ל נתיישב כי ידוע שהשכינה עמנו בגלות לבטחון שעל ידה בטוחים אנחנו להיגאל. והנה בשירת הים פי' רש"י דהא דכתיב אז ישיר ולא כתיב אז שר שהפי' הוא שראה הנס עלה בלבו שישיר וכן הכוונה כאן שבא להפליג גודל חסדו בלשון איכה ואמר שבשעה שעלה בלבו להעיב את בת ציון (ולכך אמר יעיב כמו שפירש"י על ישיר):
קריאה במקור
פלגי מים על איכה · פרק 2 · פסוק 1
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
השליך משמים ארץ תפארת ישראל. היא הקדושה שנקראת תפארת ישראל השליכה ג"כ לגלות:
ולא זכר הדום רגליו. היינו שלא זכר כלל שהשכינה הוא הדום רגליו בשביל טובת ישראל כנ"ל:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Alshich on Five Megillot, Warsaw, 1862
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001268473
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: e506023b6733d85f912fd986ad9c6d5d7f3ee1d316e6e57f0957798f4a6657d3