באשר תמותי וגו׳. פרשה לה ארבע מיתות ב"ד סקילה שריפה הרג וחנק, השיבה לה באשר תמותי אמות, פרשה לה שני קברים המתוקנים לב"ד אחד לנסקלין ולנשרפין ואחד לנהרגין ולנחנקין, השיבה לה ושם אקבר סטקבלה עליה להיות נדונה בד' מיתות ב"ד אם תתחייב ולהיות נקברת בין הרשעים בבזיון אם תתחייב, ועיין סנהדרין מ"ו ב', ותקננו הלשון במ"ר ע"פ הגמ' דיבמות מ"ז ב'. . (מ"ר)
כה יעשה וגו׳. אמרה לה, בתי, כל מה שאת יכולה לסגל מצות וצדקות סגלי בעוה"ז אבל לעתיד לבא – כי המות יפריד ביני ובינך עלכאורה צ"ע דהא הלשון כי המות יפריד ביני וגו' הוא מדברי רות ואיך זה דרשוהו כמו שאמרתו נעמי, וצ"ל דפסקינן לקרא דעד ושם אקבר אמרה רות ומכה יעשה לי וגו' אמרה נעמי וכמו שאחז"ל (שבת ס"ג ב') עה"פ שמח בחור בילדותך וגו' דע"כ דברי יצה"ר מכאן ואילך דברי יצ"ט – אך במדרש לק"ט הגי' כל מה שאוכל לסגל מצות בעוה"ז אסגל וכו', והוא כמשמעות הכתוב באמת שרות אמרה לנעמי כל המאמר. אך צ"ע מה הכריחו עכ"פ להדורש להוציא לשון זה מפשטיה שהוא מדברי רות, וגם לגי' מדרש לקח טוב למה דרשו דרות אמרה אסגל וכו', ולמה לא אמרי' כפשטיה – וצ"ל משום דקשה לומר שרות תאמר כה יעשה לי ה' וכה יוסיף כאשר רק המות תפרידן, והלא עד הנה היתה עמוסה רק בצרות ותלאות, ממיתת בעלה וחמיה וממצוק הרעב וגלות הדרך, וא"כ לא שייך לומר שכיונה אשר אם תדביק בה בנעמי עד המות אז יעשה ויוסיף לה ה' כאשר עד הנה, והלא זה דברי פורענות, ואם כונתה שאם תשוב ממנה אז ייסרנה ה' כאשר עד כה, הלא היה צריך לה לומר אם לא יפריד המות, ולכן הוציאום להדברים מפשטן ולדרוש כמו שדרשו, כן הוא הפי' לפי דעת המפרשים. אמנם יתכן לפרש את הכתוב עפ"י דעת המדרש כפשוטו, וחסרון דברים יש כאן וכן צ"ל אמרה לה בתי כל מה שאת יכולה לסגל מצות וצדקה סגלי בעוה"ז, אבל לעתיד לבא לקבל שכרן, [השיבה לה כה יעשה ה' וכה יוסיף], כלומר הנני נכונה לעשות רצון ה' גם המצות אשר צוה גם אם יוסיף עליהן כהנה ככל אשר תלמדיני אַתְּ ואסור למשמעתך בכל ימי צבאי, כי רק המות יפריד בינינו. . (שם)