לבית אמה. ולמה לא לבית אביה – לפי שאין אב לעובד כוכבים, דבר אחר לבית אמה – לבית אומתה לחר"ל להכי כתיב לבית אמה, לרמז שנסתה נעמי להניאן מלהתגייר אלא ישובו לאומותיהן, כמו דקיי"ל בענין זה וכפי שיתבאר בסמוך. ואמנם בכלל צריך באור דיוק הלשון ולמה לא לבית אביה, והלא מצינו ברבקה (פ' חיי) ותרץ הנערה ותגד לבית אמה, ופירש"י, דרך הנשים להיות להן בית לשבת בו למלאכתן ואין הבת מגדת אלא לאמה, עכ"ל, וא"כ הלא אל נכון כתיב כאן הלשון לבית אמה. וצ"ל דשאני התם בעת שהשנים וחיי המשפחה כתקונם והבת אצל אבותיה אז רגיל הכתוב לייחס קרבת הבת ביותר להאם, מפני שכן דרכה, כמבואר, משא"כ היכי דאיירי בשנוי מקום מרשות הבעל לרשות האבות, אז בודאי צריך לתפוס השם שהוא היסודי והעקרי בחיי הבית וראש המשפחה, והוא האב, וא"כ אחרי דכאן איירי בענין שנוי רשות כזה הול"ל לבית אביה.
ועוד יש לפרש כונת הקושיא ולמה לא לבית אביה ע"פ מ"ש במשנה ב"ב צ"ח ב' המקבל מקום מחבירו על מנת לעשות בית אלמנות לבתו, ופירש רשב"ם, שמת בעלה וחוזרת אל בית אביה וכו'. ולפי"ז מכוון הדיוק ולמה לא לבית אביה, אחרי דכן הנהוג שיעשה האב בית מיוחד לבתו במקרה כזה. .
(מ"ר)
ועוד יש לפרש כונת הקושיא ולמה לא לבית אביה ע"פ מ"ש במשנה ב"ב צ"ח ב' המקבל מקום מחבירו על מנת לעשות בית אלמנות לבתו, ופירש רשב"ם, שמת בעלה וחוזרת אל בית אביה וכו'. ולפי"ז מכוון הדיוק ולמה לא לבית אביה, אחרי דכן הנהוג שיעשה האב בית מיוחד לבתו במקרה כזה. .
(מ"ר)