ילד בן לנעמי. וכי נעמי ילדה והלא רות ילדה אלא לפי שגדלהו לפיכך נקרא על שמה, מכאן שכל המגדל יתום בתוך ביתו מעלה עליו הכתוב כאלו ילדו כאעיקר טעם דרשה זו שתלוי הדבר בהגידול נראה דמדייק מה שלא נכתב לשון זה על הסדר אחר הפסוק י"ג ותלד בן, אלא מקודם כתיב ותקת נעמי את הילד ותשיתהו בחיקה ותהי לו לאומנת, ומיד אחר זה כתיב ותקראנה לו השכנות שם לאמר יולד בן לנעמי, מבואר דסבת קריאת שם זה הוא מפני שלקחתהו ותהי לו לאומנת, הרי מבואר דעל סבה זו נקרא על שמה. ומ"ש המגדל יתום אע"פ דכאן אינו מדבר ביתום, י"ל דסמיך על הילקוט שהבאנו באות י"ח שבאותו לילה שבא אליה בועז מת, וא"כ מכוון העניין. .
(סנהדרין י"ט ב׳)
(סנהדרין י"ט ב׳)