השבה משדי מואב. [מהו השבה] פגיתכן דמדייק דלשון השבה לא שייך רק בנעמי ששבה למקומה, משא"כ ברות היה צ"ל העוזבת שדי מואב. , אלא זו היא ששבה משדי מואב תחלה פדדריש ברמז שהיא היתה הראשונה ששבה ממואב לדת ישראל, ועמה נתחדשה הלכה מואבי ולא מואבית, וכפי שיבא בפרקים הבאים, ודריש השבה כאן במובן המוסרי עזבה, כמו ושב מחטאתו (יחזקאל ל"ג). . (ירושלמי יבמות פ"ח ה"ג)
קציר שערים. א"ר שמואל בר נחמני, כל מקום שנאמר קציר שעורים – בקציר העומר הכתוב מדבר פהיתכן דגם להדורש הזה קשה קושיית הירושלמי שבדרשה דלעיל פסוק י"ט ותהם כל העיר, וכי אפשר שתהם כל העיר על העלובה הזאת, כלומר איכה כך נקרה שכל בני העיר ראוה תיכף בכניסתה לעיר, יעו"ש. ועל זה דריש כאן דאותו היום קציר העומר היה, והיה הנהוג שהלכו כל בני העיר לראות בקצירת העומר, [וע' לעיל במ"ר על הפסוק ותלכנה שתיהן הדרש דר"ש בר סימון] ואז נכנסה נעמי וראו אותה כולן, ומה שנכנסו לפי"ז ביו"ט [של פסח] עיין מש"כ לעיל בפ' ז' בדרשה ותלכנה בדרך. ומהר"ם אלשיך פי' דרשב"נ הורה לנו דכשבאת היה קציר עומר ושהתה עד סוף קציר חטים שהוא משך שלשה חדשים ורשב"נ לשיטתיה דאמר לקמן פסוק כ"א מתחלת קציר שעורים עד כלות קציר חטים שלשה חדשים והם ימי הבחנה כדין גירות כנודע. . (מ"ר)