הלהן תשברנה. וכי מאחר שאמרה כי זקנתי מהיות לאיש [מהו עוד הלהן תשברנה, אלא הכי קאמרה], אלו גם הייתי הלילה לאיש ואלו גם ילדתי בנים – הלהן תשברנה, הלהן תעגנה, וכי יכולות אתן לישב עגונות עד אשר יגדלו מטטעם כלל הדרשה כפי הנראה דקשה ליה המשך הלשון הלהן תשברנה דאחרי שאומרת בהחלט כי זקנתי מהיות לאיש ולהוליד בנים מה שייך עוד שתשברנה ותעגנה על מה ועל מי תוחילנה, לכן מפרש דהלשון וגם ילדתי בנים הוא ענין בפני עצמו, כלומר דלו אפילו ילדתי בנים עד עתה הלא הם קטנים עוד והלהן תשברנה וגו'. וכפי הנראה אל זה כיון רש"י בפירושו לפסוק זה שכתב וגם ילדתי בנים או אפילו כבר ילדתי בנים. . (שם)
הלהן תעגנה. [מהו לשון תעגנה – לשון עכוב הוא, כמו דתנינן המוכר את הספינה מכר את התורן ואת הנס ואת העוגן] נשכן דרך הספינות שכשצריך להעמידן ולעכבן משליכין עונן [ברזל] אל תחתית הים והוא קשור בחבל ובזה הוא מעכב את הספינה מלכת. . (ב"ב ע"ג א׳)
אל בנתי וגו׳. אל בנותי – אללי בנותי נאיתבאר ע"פ מש"כ בעלי שמושו הלשון החילוק בין לשון לא ובין לשון אל, דהלשון לא יונח על דבר החלטי שאין גם להרהר בזה, משא"כ הלשון אל יונת על דבר שאין שלילתו בהחלט רק דרך רצון ובקשה, וא"כ אחרי שנעמי ע"פ הסברא הנ"ל דברה אתן כעל דבר שאי אפשר כלל שתתלוונה אליה הול"ל לא בנותי, ולא אל, ולכן דריש דהוא מלשון אללי, וכאומר אוי לי בנותי כי מר לי מכם, וכדמפרש. , כי מר לי מכם – בשבילכם, כי יצאה בי ובבני ובבעלי יד ה׳ נבר"ל בשביל שנשאו בני אתכן, שלא מן הדין. וי"ל כי דריש בי ובבני ובבעלי מלשון יצאה המורה על תנועה והפרזה גדולה, כמו יצאו ברכוש גדול, ופרצים תצאנה (עמוס ד'), ולהב מפיו יצא (איוב מ"א), וכדומה. ויתכן שהיתה כונתה במאמר זה להוסיף עוד טעם לפרודן מעליה ולא לחכות על בניה, יען דכיון דכבר נענשה בגלל החתון עמהן איך זה תוכל לשנות הדבר. . (שם)
יד ה׳. א"ר לוי, כל מקום שנאמר יד ה׳ מכת דבר הוא, ובנין אב שבכולם (פ׳ וארא) הנה יד ה׳ הויה במקנך נגמשום דשם יד יונח על משפט מלשון הכתוב (פ' האזינו) ותאחז במשפט ידי, וכונה בזה שהיה בה מכת דבר ממית בני משפחתה. . (מ"ר)