ליני הלילה. הלילה הזה את לנה בלא איש ואין את לנה לילה אחרת בלא איש יחמדייק יתור לשון הלילה, דהא שם לינה לבדו יונת על לילה, או משום דהלשון לינה בכלל יונח על מי שאין לו מקום קבוע לדירתו אלא הוא כאורח נטה ללון, וזולת זה מיותר כאן כל הלשון ליני הלילה דהול"ל והיה בבקר, לכן דריש שרמז לה, כי אך הלילה הזה אין לה קביעות מקום להויתה אבל מלילה זה והלאה תמצא לה מקום מנוחה, וזה הוא שתבא לבית איש ותהיה עקרת הבית, וכמבואר לעיל פרשה א' פסוק ט' ומצאנה מנוחה אשה בית אישה מלמד שאין לאשה קורת רוח אלא בבית בעלה. . (מ"ר)
חי ה׳ וגו׳. מלמד שבא יצרו לתקפו ונזדרז עליו בשבועה, הדא הוא דכתיב (משלי כ״ד:ה׳) גבר חכם בעוז ואיש דעת מאמץ כח – זה בועז שנזדרז על יצרו בשבועה יחיתכן דדריש כן מכפול לשון וגאלתיך אנכי כיון דאמר וגאלתיך מה זה דאמר אנכי – אלא הוא לשון זרוז כמו דאמר (ישעיהו נ״א:י״ב) אנכי אנכי הוא מנחמכם דלשון זריזות הוא ומפני שרצה להתגבר על יצרו שלא לעשות איסור ע"ז אמר בזריזות בשבועה שהוא הוא יגאלנה וישא אותה בהיתר ומה לו לעבור על איסור ולפי"ז י"ל דהשבועה היתה באמת על הגאולה כפשטות הכתוב אך ממילא ע"י זריזות ההבטחה והשבועה ביחד שישאנה ממילא ניצל מדבר ערוה ואיסור והפשט והדרש אגודים יחד. . (שם)