ותעש ככל וגו׳. תניא, תחלת עבורה של מואב לשם זנות שנאמר ויחל העם לזנות אל בנות מואב וסופה לשם שמים, שנאמר ותרד הגורן ותעש ככל אשר צותה חמותה חהלשון תחלת עבורה אינו מבואר כלל, דהא בענין בנות מואב בשטים לא היה כלל לשם עבור כי אם לשם זנות בעלמא, וגם בענין הפסוק דהכא לא איירי בעבורה של רות, ויותר מזה הנה תחלת עבורה של מואב אדרבה היתה לשם שמים, דתחלת העבור היתה בבנות לוט, ומבואר שם במדרשים והובא בפירש"י (פ' וירא) שבנות לוט כונו לשם שמים שהיו יראות שתחרב העולם ורצו לקיימה, יעו"ש. ולכן נראה דט"ס קל במדרש כאן, ובמקום תחלת עבורה צ"ל תחלת קרובה, ור"ל כי כמו הכא כמו בשטים היו משתדלות להתקרב להגברים וכמבואר באגדות שם שהשתדלו בנות מואב למשוך לב ישראל אחריהן, וגם הכא עשתה רות השתדלות מעין זה כמש"כ ורחצת וסכת ושמת שמלותיך וגו' אלא דהתם היתה לשם זנות וכאן לשם שמים, והלשון וסופה יש לבאר משום דעם רות היה סוף האיסור מבנות מואב לבא בקהל ישראל לכשנתגיירו, דבזמנה נתחדשה ההלכה מואבי ולא מואבית כמבואר בפרשה הקודמת פסוק י"א. . (מ"ר)