זכור כי רוח חיי, כנגד האל אמר, ומאשר הוא נודע כי תוכחת עמו איננו מזכירו ברוב מקומות בספר. או יחזור למרחוק על האלוה הנזכר בפסוק ויואל אלוה, וטעם הפסוקים האלה כלם כי האדם קצר ימים ושבע רוגז ומיתה מעותדת לו על כל פנים, וכאשר אין זכותו מציל אותו מן המות ולא מחזיר אותו לביתו מן שאול, גם חטאו אינו בדין שיתן עליו עונש אחר, על כן היה ראוי שיחדל ממנו כי הבל ימיו. ויש מפרשים כן הנחלתי לי ירחי שוא עם שלשה פסוקים הבאים אחריו, כי יתאונן על מכותיו, ומה שפירשתי נכון יותר בקשרי הענין:
קריאה במקור
רמב"ן על איוב · פרק 7 · פסוק 7
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Mossad Harav Kook, Jerusalem 1963
- רישיון המהדורה
- CC-BY-NC
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017767010205171/NLI
- הערות המהדורה
- שימוש במהדורה זו בהתאם לתנאי הייחוס והשימוש הלא־מסחרי. יש לבדוק מחדש לפני שימוש מסחרי.
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 376aee0168bc5ac6673c9ea4d13cadf15f52d8d2cb857533944ace1404108035