מי יתן בשאול תצפינני, הייתי מתאוה שתהיה מיתת האדם לזמן ויהיה ימים במספר נצפן ונסתר בשאול עד שישוב אף האלהים ממנו, ותהיה מיתתו לפי חטאיו שעשה, ויזכרנו להחיותו אחרי כן, כי אם היה העונש לפי חטאו, אך עתה שהוא מת לעולם ואיננו יכול להנצל לא היה ראוי ליענש כאשר פירשתי:
קריאה במקור
רמב"ן על איוב · פרק 14 · פסוק 13
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Mossad Harav Kook, Jerusalem 1963
- רישיון המהדורה
- CC-BY-NC
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017767010205171/NLI
- הערות המהדורה
- שימוש במהדורה זו בהתאם לתנאי הייחוס והשימוש הלא־מסחרי. יש לבדוק מחדש לפני שימוש מסחרי.
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 376aee0168bc5ac6673c9ea4d13cadf15f52d8d2cb857533944ace1404108035