וגבר ימות ויחלש, פירשו בו יחלש וימות, כי בחליו יחלש האדם ואח"כ ימות, והביאו לו דומים. והנראה יותר כי החלישות בלשון הקדש ענין שבר וכריתה, וכן ויחלוש יהושע, כי באמרו "לפי חרב" רצה לומר ששיבר מחנהו והכה את כולם לפי חרב, וכן תרגם אונקלוס ויחלש, ותבר, גם הכתוב החלש יאמר גבור אני, הוא שבור הלב, הפך ואמיץ לבו בגבורים. וכזה אמר התרגום וגברא ימות ויתמקמק, וסוף הפסוק ויגוע אדם ואיו, הוא כפול כענין התוכחות:
קריאה במקור
רמב"ן על איוב · פרק 14 · פסוק 10
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Mossad Harav Kook, Jerusalem 1963
- רישיון המהדורה
- CC-BY-NC
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017767010205171/NLI
- הערות המהדורה
- שימוש במהדורה זו בהתאם לתנאי הייחוס והשימוש הלא־מסחרי. יש לבדוק מחדש לפני שימוש מסחרי.
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 376aee0168bc5ac6673c9ea4d13cadf15f52d8d2cb857533944ace1404108035