שאם ירבו בניו, יהיו לחרב. ואין זה מוצא החכמה ומקור הבינה, רק טעם אחר וסוד אחר יש בענין הזה, ולא גלהו האל לבני אדם, למד אותם לומר איני יודע, כי יותר תנוח דעתי בזה מאשר ירשיעוהו על כל פנים, כי הוא צדיק בעיניו, והאריך לספר ברעות הבאות על זרעו של רשע אחריו ואמר אפילו יהיה כדבריכם שיבואו על זרעו של רשע כל הצרות שבעולם ויעוף כבודו במותו, אין כל זה מוצא החכמה, כאשר התלונן כבר, כי מה חפצו בביתו אחריו, ועוד שיש צדיק ורע לו, היא הקושיא אשר בה היתה תלונתו מתחלה, וכל עיקרו עליה יזעק:
קריאה במקור
רמב"ן על איוב · פרק 27 · פסוק 14
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Mossad Harav Kook, Jerusalem 1963
- רישיון המהדורה
- CC-BY-NC
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017767010205171/NLI
- הערות המהדורה
- שימוש במהדורה זו בהתאם לתנאי הייחוס והשימוש הלא־מסחרי. יש לבדוק מחדש לפני שימוש מסחרי.
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 376aee0168bc5ac6673c9ea4d13cadf15f52d8d2cb857533944ace1404108035