קריאה במקור

רמב"ן על איוב · פרק 27 · פסוק 14

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
שאם ירבו בניו, יהיו לחרב. ואין זה מוצא החכמה ומקור הבינה, רק טעם אחר וסוד אחר יש בענין הזה, ולא גלהו האל לבני אדם, למד אותם לומר איני יודע, כי יותר תנוח דעתי בזה מאשר ירשיעוהו על כל פנים, כי הוא צדיק בעיניו, והאריך לספר ברעות הבאות על זרעו של רשע אחריו ואמר אפילו יהיה כדבריכם שיבואו על זרעו של רשע כל הצרות שבעולם ויעוף כבודו במותו, אין כל זה מוצא החכמה, כאשר התלונן כבר, כי מה חפצו בביתו אחריו, ועוד שיש צדיק ורע לו, היא הקושיא אשר בה היתה תלונתו מתחלה, וכל עיקרו עליה יזעק:
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Mossad Harav Kook, Jerusalem 1963
רישיון המהדורה
CC-BY-NC
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017767010205171/NLI
הערות המהדורה
שימוש במהדורה זו בהתאם לתנאי הייחוס והשימוש הלא־מסחרי. יש לבדוק מחדש לפני שימוש מסחרי.

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: 376aee0168bc5ac6673c9ea4d13cadf15f52d8d2cb857533944ace1404108035