קריאה במקור

רמב"ן על איוב · פרק 15 · פסוק 2

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
החכם יענה דעת רוח, המענה הזה הוא מענה שני לאליפז, ועניינו כי מתחלה בשמעו איוב מקלל את יומו תפשו לאמר כי אין הימים והלילות, ר"ל הכוכבים והמזלות גורמי רעה או טובה, רק מנשמת אלוה ומפי עליון תצא הרע והטוב, והכל במשפט וצדק, והוא לא הרשיע את איוב בפירוש, רק שלמדו לסבול תוכחת אלוה ואל ימאס מוסרו, ועתה כשהצדיק איוב את עצמו ואמר כי יתווכח עם האלהים, אמר לו אליפז עד עתה היית מדמה שייסוריך באו דרך מוסר לא על עון פלילי, ועתה הנה פיך מלמד עליך כי היית רשע ולא ירא אלהים. ושאר הטענות הבאות במענה הזה שאין בעולם רשע וטוב לו כי סופו לאבדון, כי הוא דעת החבירים כאשר פירשתי למעלה.
2
ופירוש הפסוקים:
3
החכם יענה דעת רוח, יתמה האיש חכם יענה למוכיחו דעת של רוח:
4
וימלא קדים בטנו, מחשבות רוח קדים, רוצה לומר שהוא יענה לחבירו דברי רוח, וכי מחשבותיו גם כן רוח והבל:
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Mossad Harav Kook, Jerusalem 1963
רישיון המהדורה
CC-BY-NC
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017767010205171/NLI
הערות המהדורה
שימוש במהדורה זו בהתאם לתנאי הייחוס והשימוש הלא־מסחרי. יש לבדוק מחדש לפני שימוש מסחרי.

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: 376aee0168bc5ac6673c9ea4d13cadf15f52d8d2cb857533944ace1404108035