בדי שאול תרדנה, אל בדי שאול תרדנה התקוה שלי, והתקוה שלכם:
קריאה במקור
רמב"ן על איוב · פרק 17 · פסוק 16
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
אם יחד על עפר נחת, כי כאשר נמות יאבדו התקוות כולן:
בדי, כלשון ותעש בדים ותשלח פארות, עשה שאול כעץ עושה בדים למטה: ואמר אם, כמשחק ואומר, אם נמות תאבד תקותינו באמת, ורוצה לומר כי אין הצלה לאבדן התקוה אחרי שהמות מעותד לו. זה הטוב מכל מה שצפצפו בו. והנכון עוד בעיני כי יאמר הבדים הנושאים את השאול תפולנה מכובד המשא, ואם, רמז לכל הנבראים, ורוצה לומר אם כל הנבראים מאז יחד על עפר נרד ונמות בבת אחת, על כן ימותו לאחד אחד, הנולד ראשון ימות ראשון אם צדיק ואם רשע, ולמה תביאו ראיה מן הרשעים שמתים, כי הכל ימותו זה אחר זה, והוא כמלעיג להם על טענותם. והמשיל כן בדי שאול מפני ארון המתים אשר לו בדים, לשאת אותו בהם:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Mossad Harav Kook, Jerusalem 1963
- רישיון המהדורה
- CC-BY-NC
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017767010205171/NLI
- הערות המהדורה
- שימוש במהדורה זו בהתאם לתנאי הייחוס והשימוש הלא־מסחרי. יש לבדוק מחדש לפני שימוש מסחרי.
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 376aee0168bc5ac6673c9ea4d13cadf15f52d8d2cb857533944ace1404108035