והוא כרקב יבלה, רמז לעלה הנדף ולקש היבש אשר הזכיר. והענין למה תעשה כה להעניש גופי על לא חמס כי הוא קש נדף וסופו לרקבון ואינך צריך להראות גבורתך כנגדו. ויתכן לפרש הפסוקים האלה העלה נדף תערוץ כי יתלונן לאמר אני עלה נדף וקש יבש, ולמה תכתוב עלי חטאת נעורי שעשיתי, די לי במיתתי שאני מעותד לה בקצר ימים ושביעות רוגז, וישוב לתלונתו שאמר שאפילו יחטא האדם אינו ראוי להענישו, כאשר אין צדקו מציל אותו מן המות, וזה יותר נכון בענין הפסוקים הבאים אחרי כן בכל המענה:
קריאה במקור
רמב"ן על איוב · פרק 13 · פסוק 28
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Mossad Harav Kook, Jerusalem 1963
- רישיון המהדורה
- CC-BY-NC
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017767010205171/NLI
- הערות המהדורה
- שימוש במהדורה זו בהתאם לתנאי הייחוס והשימוש הלא־מסחרי. יש לבדוק מחדש לפני שימוש מסחרי.
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 376aee0168bc5ac6673c9ea4d13cadf15f52d8d2cb857533944ace1404108035