קריאה במקור

רמב"ן על איוב · פרק 13 · פסוק 28

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
והוא כרקב יבלה, רמז לעלה הנדף ולקש היבש אשר הזכיר. והענין למה תעשה כה להעניש גופי על לא חמס כי הוא קש נדף וסופו לרקבון ואינך צריך להראות גבורתך כנגדו. ויתכן לפרש הפסוקים האלה העלה נדף תערוץ כי יתלונן לאמר אני עלה נדף וקש יבש, ולמה תכתוב עלי חטאת נעורי שעשיתי, די לי במיתתי שאני מעותד לה בקצר ימים ושביעות רוגז, וישוב לתלונתו שאמר שאפילו יחטא האדם אינו ראוי להענישו, כאשר אין צדקו מציל אותו מן המות, וזה יותר נכון בענין הפסוקים הבאים אחרי כן בכל המענה:
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Mossad Harav Kook, Jerusalem 1963
רישיון המהדורה
CC-BY-NC
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017767010205171/NLI
הערות המהדורה
שימוש במהדורה זו בהתאם לתנאי הייחוס והשימוש הלא־מסחרי. יש לבדוק מחדש לפני שימוש מסחרי.

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: 376aee0168bc5ac6673c9ea4d13cadf15f52d8d2cb857533944ace1404108035