דברים ניחומים על איכה · פרק 5 · פסוק 12

שרים בידם. ראוי לשים לב איזה יחס יש לתליות השרים בידם אל הדרת פני זקנים ועוד שאם הוא שבעון שלא הדרו פני זקנים נענשו שנתלו הל"ל לא הדרו מאי נהדרו. ועוד מאי איכפת לן אם היה בידם או ביד זולתם. ועוד בחורים טחון נשאו איך מתקשר אל הקודם ועוד אומרו בעץ כשלו שאם הוא שמתישות כחם בעץ בעלמא היו נכשלים למה ייחסם המכשול אל עץ ולא אל דבר זולתו שיכשלו בו בני אדם. ועוד אומרו בעץ בקמ"ץ ולא שו"א שהוא כאומרו בהעץ בה"א הידיעה. ועוד למה כשלו בו נערים מבחורים. אך הנה ארז"ל על פסוק ויהיו מלעיבים במלאכי ה' לא נחרבה ירושלם עד שבזו בה תלמידי חכמים וכן אמרו לא נחרבה ירושלם עד שבטלו תלמוד תורה כי ויתר הקב"ה וכו' הא כיצד אלא שמשום שהיו מלעיבים היחל ביטול תורה ונחרבה. ונבא אל הענין כי שרים המושלים בעם בידם וכח ממשלתם נתלו וישענו לשפני זקנים לא נהדרו וידוע כי כל זקנים שבמקרא תלמידי חכמים כד"א והדרת פני זקן קח את כל זקני העם הזקנים אשר בשער ואמר כי לא בלבד השרים נתלו בכחם לבזות ולבלתי הדר פני תלמידי חכמים כ"א גם כל ההמון וזה אומרו סתם לא נהדרו ולא נאמר לא הדרו ועי"כ בחורים הראויים ליישב בישיבה לפני הזקנים כי בטלו יגיעת עול תורה הביאם ה' לעול ד"א כמאמר התנא הפורק ממנו עול תורה נותנים עליו עול מלכות ועול דרך ארץ ונערים הראויים להתחנך בתורה יצאו לתרבות רעה כבן סורר ומורה הראוי לינתן על עץ כמשז"ל שעליו נאמר כי יהיה באיש חטא משפט מות והומת ותלית אותו על עץ על בן סורר ומורה נאמר וזה יאמר כי על בזותם תלמידי חכמים נערים כשלו בעץ הידוע לנער הוא הסורר ומורה כי יוצאים לתרבות רעה ומזה נמשך לדבר על רעה הנמשכת מביטול תורה מפסוק שאחר זה זקנים משער שבתו וכו' כאשר יבא בס"ד: