דברים ניחומים על איכה · פרק 5 · פסוק 4

מימינו בכסף וכו' ראוי לשים לב איזה יחס יש למים עם העצים שמחברם לבכות על שניהם יחד ועוד מה לעם כי יבכו על שני הדברים האלה מעל זולתם מכל צורכי בני האדם ועוד מה זו תלונה שעציהם במחיר יבואו כי הלא גם גדולים ובני חורין יהי להם כן שעציהם במחיר יבואו ואף גם מים ישברו בכסף ועוד כי אחר שלחם ומים הם עיקר המחיה מהראוי היה שאחר המים יתלונן על הלחם ולא יאחר לאומרו אחר כמה פסוקים בינתים. אמנם הזכירו תלונה כפול' ומכופלת ואמר הנה מימינו אשר היו לנו ששאבנו אותם או שהיו מים מבורינו ונוזלים מתוך בארינו בכסף שתינו שהיו מוכרים אותם לנו לשתות והלא זו צרה היא אך החרשנו כי הלא לא במחיר באו לנו וגם היינו נהנים בצד מה בשתייתנו אותם אך עצינו אשר במחיר יבואו לנו מי יתן ולא היה לנו רק העדר הנאה אך רעה רבה כי עצינו שבמחיר יבואו על צוארינו נרדפנו בהם כי בעצינו הנזכר יכונו וירדפונו על צוארנו והלא יאמר איש כי אינו מן התימה כי הלא כן דרך עבדים עם אדוניהם להכותם בהתבטלם ממלכה אך מי יתן ולא יכונו רק בהתבטל' כי הלא אנחנו יגענו באומר כי יגיעת מלאכת' יניח לנו כי ימנעו מלרדוף אותנו בעצים על צוארנו אך לא שוה לנו כי גם יגענו ולא הונח לנו מהרדיפה הנזכרת והנה אם עושה אלה היו אנשים אשר לא קבלו טובה ממנו החרשנו אך היו אשר מצרים נתנו יד וכו' והיא כי הנה ארז"ל שהיו ישראל מוליכים שמן למצרים וקונים בו חטה ומשלחים אותה חנם לאשור להשביעם לחם עתה שגלינו לאשור הגמול אשר הם משלמים כי אנחנו היינו טורחים והולכים למצרים וקונים החטים בדמים להשביעם לחם והם מימינו שלנו לשתות בדמים יתנו לנו ובעצינו שקנינו בדמינו בם יכו על צוארנו ואף כי יגענו לא הונח לנו: