דברים ניחומים על איכה · פרק 2 · פסוק 17

עשה ה' וגו' משיב המקונן ומתאונן בעד ישראל ואומר מה לי עוד רעה כי אם שלא די שהביא אבינו שבשמים עלינו את אשר דבר והכתיב בספר התורה כי אם גם אשר זמם ולא דבר והוא אשר לא כתוב בספר ונשארו במחשבה כי כמה דברים לא נכתבו ועלו עלינו. משיבה רוח הקדש ואומרת הלא אדרבה בצע אמרתו וחילקה כי הלא הוא יתברך אמר גם כל חולי וכל מכה אשר לא כתוב בספר יעלם ה' עליך זה חצי הדבור וסיים ואמר עד השמדך ואם ח"ו היה מקיים סוף אמרתו לא היה נשאר ח"ו מישראל שריד אך מה בצע ויחלק אמרתו כי אשר לא כתוב בספר בא עלינו ואומרו עד השמדך לא בא עלינו ומה היה שלא קיים כל היוצא מפיו הלא הוא כי עשה שלשה דברים לנכות בהם ההשמד והם. אחת שהרס ולא חמל בציון ובירושלים ובית המקדש כי כלה ה' חמתו וכו'. ב' כי וישמח עליך אויב. ג' כי הרים קרן צריך ויהיה כענין כל המיצר לישראל נעשה ראש:

או שיעור הכתוב שהכל אומרת רוח הקדש והוא שאומרת הלא אמרתי לך מי ירפא לך אם נביאיך אדרבא חזו לך שוא וכו' עוברי דרך שספקו עליך כפים והם אשר אמר ה' והנכרי אשר יבא מארץ רחוקה ויאמרו וכו' גם מאלה אין מועיל כי עליהם יצטערו כמדובר למעלה ואם אויביך הנה פצו עליך פיהם כל אויביך שרקו מרוב שמחה ויחרקו שן מרוב איבה ומה שפצו פיהם הוא כי אמרו בלענו אך זה היום שקוינוהו וכו' ששמחים בנפילתך ירפאך ה' ויקימך הנה להשיבך על זה אקשה לך קושי אחת בכתוב והוא כי עשה ה' אשר זמם והוא אשר לא כתוב בספר שבאו עלינו דברים בלתי כתובים ולעומת זה תראה כי בצע אמרתו כי סוף אמרתו בפסוק עצמו לא קיים והיתכן כי אשר חשב קיים ואשר דבר לא קיים אלא מאי אית לך למימר כי נכה הוא יתברך ההשמד בשלשה דברים. אחד במה שהרס ולא חמל בבניינים. ב' במה שוישמח עליך אויב. ג' שהרים קרן צריך שעשאם ראשים ואם כן אמור מעתה איך לא שמחת האויב אפילהו וארפאך כי הלא ית' שמחו לתועלתך והרים מעלתו ואין לך השבת אפו מעליך גדול מזה כי במה שהרס הבית שמח האויב והרם קרנם לא השמידך ואם כן נחה שקטה תלונתך: