דברים ניחומים על איכה · פרק 2 · פסוק 21

שכבו לארץ וכו'. הנה יש שלשה סוגים א' זקן ונער ב' בחורים ובתולות ג' מבני עשרים עד בני ששים הם נשואים ונשואות. והנה השני סוגים הראשונים הם הראויים לרחם עליהם ביותר כנודע אומרת כנסת ישראל הנה הסוג הראשון שכבו לארץ שהיו מתים בחוצות מהרעב כי שכיבה היא מיתה כמד"א ושכבתי עם אבותי. והסוג השני נפלו בחרב אויב והיתה החמלה מאתך על הסוג השלישי שלא מתו כ"א הלכו שבי והם ג' חלוקות אשר הנביא דבר אשר לרעב לרעב ואשר לחרב לחרב ואשר לשבי לשבי ומי יתן שאשר הרגת ע"י אויב ביום אפך היתה טובח על ידך שהיינו מתים ביד ה' כמות כל האדם ולא ע"י אויב והוא שלא היית חומל עלי להחריב הבית לבלתי כלות אותנו כ"א שגם הסוג הג' היית מכלה והוא כי מי יתן והיית קורא כל מגורי מסביב הם כל כחות הטומאה אשר פעלתי בעונותי והם מסבבים אותי כנודע כאשר ביום מועד לכל חי שהוא ביום מות כל אדם שבאים כל אשמותיו לתבוע כי מי יתן והיית קורא כיום מועד לכל חי מגורי מסיב באופן שלא היה ביום אף ה' שנחרב הבית פליט ושריד כ"א כלנו מתים על ידך ולא כאשר הוא עתה שאשר טפחתי ורביתי אויבי כלם ואראה ברעתם שמר לי מר ע"י אויבי כי טוב לגבר שיהרגוהו הרוג ואל ירא ברעת אשר טיפח וריבה. או שיעור הכתוב יותר בפשיטות מי יתן והיית קורא כיום מועד שמזמנים קרואים מגורי מסביב הם כל אויבי שיסבבוני מכל ארבע רחות ארץ יש' באופן שאהיה מסובב ולא אוכ' להמלט משום צד אפי' אחד ממנו שעי"כ לא היה נמלט ביום אף ה' פליט ושריד כי בזה הייתי חפץ מאשר אראה ברע אשר ימצא את אשר טפחתי ורביתי כי אשר וכו' אויבי כלם: