גור אריה על בראשית · פרק 31 · פסוק 33

באהל יעקב הוא אהל רחל. ומה שכתוב "ויצא מאהל לאה ויבא באהל רחל", כי אחר שיצא מאוהל לאה חזר אל אהל רחל (כ"ה ברא"ם). ומה שהוכרח לומר כי אהל יעקב הוא אהל רחל, דקשיא איך יצא מאהל לאה ויבא באהל רחל, דמשמע דאהל לאה היתה קודם לרחל, וזה לא יתכן, דאהל רחל היתה בודאי קודם אהל לאה, שהיא היתה עקרת הבית (רש"י פסוק ד), ובקרא משמע דהחשוב קודם סמוך ליעקב, כדכתיב "ויבא באהל לאה ובאהל שתי האמהות", אם כן החשוב קודם סמוך ליעקב, ואם כן רחל קודמת היתה ללאה, ואיך יצא מאהל של לאה ובא אל אהל רחל, ועל כרחך צריך לפרש שחזר אל אהל רחל אחר שיצא מאהל לאה, ואם כן למה לא נזכר קודם שבא אל אהל רחל, אלא על כרחך 'אהל יעקב הוא אהל רחל'. ואין זה ראיה מוכרחת, כי אף על גב דאצל יעקב היתה רחל עיקר – לא היה כך אצל לבן, ולפיכך לבן כאשר היה מחפש "בגדול החל ובקטון כלה" (עפ"י להלן מג, יב), ולכך יצא מאהל לאה ויבא באהל רחל. והא דלא כתיב למעלה מיד 'ויבא באהל לאה ובאהל רחל', מפני שהכתוב בא לומר "וימשש לבן את כל האהל ולא מצא" (פסוק לד), כי אהלה היה ממשש יותר, אולי הכיר בה שהיא ממשמשנית כמו שפירש רש"י, ובשאר לא חפש כל כך, לכך סמך כולם ביחד לומר "ויבא באהל יעקב ובאהל לאה ובאהל שתי האמהות ויצא מאהל לאה ויבא באהל רחל וימשש את כל האהל", והשתא הוי כפשוטו, ואין צריך לדחוק: