שד"ל על בראשית · פרק 40 · פסוק 10

שריגים: מל' משרכת דרכיה (ירמיה ב' כ"ג), וכן בלעז tralcio וממנו intralciato. וכן בארמי תרגום שריגים שבשין, וממנו ורברבנוהי משתבשין (דניאל ה' ט'):

והיא כפורחת: מיד שפרחה, כמו למעלה (ל"ח כ"ט) ויהי כמשיב ידו.

נצה: משפטו נִצָתָהּ, כמו וישלך כזית נצתו (איוב ט"ו ל"ג), וכמוהו עובר בשוק אצל פנה (משלי ז' ח')

וכן ארכה מארץ מדה (איוב כ' י'), והנפרד נִצָה וממנו הֵנֵצוּ הרמונים, משרש נצץ (אע"פ שרד"ק הביאו בשרש נוץ) ענין זריחה ויציאה לאור, וכן ציץ מורה זריחה, והוא ג"כ שם הפרח (והכל מן יצא).

הבשילו אשכלותיה ענבים: הלשון מְיַחֵס פעולה לגוף השלם על חלקיו, כמו מקרין מפריס, וכאן מיחס לאשכול שהוא חלק מהגפן פעולה על הענבים שהם חלקים מהאשכול, וכאלו שאשכול הוא המבשיל את ענביו, ואנקלוס ברח ממליצה זו שתקה על ההמון ותרגם הוו ענבין, ועכשו בשנת תר"ז נ"ל כי גם הוו ענבין איננו מדוייק, כי האשכלות לא יתהפכו לענבים, והיה ראוי לומר הוו בהון ענבין. ודע כי ברש"י כ"י שבידי אין בלעז בפסוק זה, ואחר מלות דומה לפורחת כתוב: דבר אחר והיא כפורחת (וכו' כמו בדפוס).