שד"ל על בראשית · פרק 42 · פסוק 9

אשר חלם להם: אין נ"ל לפרש חלם עליהם כי שמוש הלמ"ד הוא להנאת פלוני, וכאן היה הענין צער להם (אע"פ שלבסוף נהפך לטובתם), לפי נ"ל שהוא לשון קצרה, אשר חלם והגיד להם. מרגלים אתם: נ"ל כי בדבריהם מצא מקום להתלות, כי הוא שאלם מאין באתם, והם השיבוהו יותר משאלתו, מארץ כנען לשבור אוכל, וזה דרך הרמאים להקדים השקר לבלתי יוולד החשש, ולפיכך אמר מאחר שמהרתם לומר כי לשבור אוכל באתם, מה שלא שאלתי מכם, ידעתי כי לא לכך באתם (Excusatio no petita accusati manifesta). ערות הארץ: ראז' וגעז' פירשו מקום שהארץ ערומה וגלויה ונוחה להכבש, כדעת רש"י. וראב"ע וגוסעציוס פירשו כל דבר שמסתירים אותו נקרא ערוה, והטעם מסתרי הארץ, יהיה מה שיהיה.