ועתה שא נא: אינם דברים המיוחסים ליעקב, אך השליחים המצרים אחר שאמרו ליוסף דברי המת כאילו הוא בעצמו דבר אליהם קודם מותו, וצוה אותם לאמר לו אנא שא נא פשע אחיך וחטאתם, כי רעה גמלוך, הוסיפו מעצמם ועתה שא נא לפשע עבדי אלהי אביך (מהרש"ד).
קריאה במקור
שד"ל על בראשית · פרק 50 · פסוק 17
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
לפשע עבדי אלהי אביך: לפי שהיותם אחים לו לא היה מועיל לשיסלח להם, כי הם לא נהגו עמו כאחים לפיכך הזכירו לו אחוה אחרת שהיתה להם עמו, והוא שהם ביעלי דת אחת עמו, כי המצרים היו מחבבים בעלי אמונתם, ושונאים בעלי אמונה אחרת, לפיכך קרוב היה שיסלחו לפשעי אנשי אמונתם והנה השליחים חשבו שכן יעשה גם יוסף, ע"כ יסלח לבעלי אמונתו אעפ"י שאינם רואים להקרא אחיו.
בדברים: השליחים.
ויבך יוסף: הבין כי אחיו הם הם ששלחו השליחים ושמו הדברים בפיהם, ולא יעקב צוה כל זאת, שאם היה בדעתו לצוות על זה היה אומר לו או שולח לו בחייו; ע"כ בכה בראותו צרת אחיו היראים לנפשם ומוכרחים להמציא תחבולות להנצל מחרון אפו
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Shadal 1st Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002094617
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
במהדורה זו חסרים 948 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.
SHA-256: fb7e64d67d3f53a73489e40ecf81f51b8b44d20fb3e227eab4e7011d19a02aa9