שד"ל על בראשית · פרק 39 · פסוק 14

הביא: בעלי, ודרך הנשים לדבר על בעליהן בסתם, הוא.

איש עברי: לשון בזוי, להיותו מארץ אחרת ומעם אחר.

לצחק בנו: אין הכוונה על מהשגל, אלא להתעולל בנו ולזלזל בכבודנו (ועיין למעלה כ"ו ח', ולמטה י"ז) ואע"פ שגם היא ידעה כי כשהביא אותו אל ביתו לא נתכוון שיתעולל באנשי ביתו, הנה אין בני אדם נמנעים מליחס המסובב למי שהיה סבתו הרחוקה, כאילו לכך נתכוון, אע"פ שלא לכך נתכוון. ובני אוהב גר אומר כי בזמן ההוא היתה מצרים תחת יד הרועים שהיו עברים או לפחות היו נכרים ולא מצרים, והיו מחבבים אל העברים והנכרים ומנשאים אותם יותר מהמצרים לפיכך אמרה הביא לנו איש עברי והיה לו להבין כי לבסוף יְצַחק בנו, כי אנחנו קלים בעיניהם, להיות כי המלך והשרים אינם מצרים אלא עברים או מעם אחר.