וגללו: רועי העדרים, כי הרועים בכלל העדרים, כי אין עדר בלי רועה. כתב רש"י שכל דבר ההווה תמיד כבר היה ועתיד להיות, והיה נ"ל שאין דבריו מדוקדקים, כי מה שהיה נעשה בכל יום בדור אחד, אין צורך שיהיה נעשה בדור אחר, כגון ככה יעשה איוב, כך היה עושה, ובזמן הכותב לא היה עושה עוד והשיב אהוד כי כוונת רש"י לאותו זמן שהיה הדבר נוהג, לא לזמן שהכותב עומד בו, כגון ככה יעשה איוב, הכוונה באותו זמן היה דבר זה נוהג תמיד, היה נוהג אתמול והיה עתיד לנהוג מחר. ונכון הדבר. אבל מה שכתב משתנה לדבר בלשון עתיד ובלשון עבד, זה איננו מדוייק כי אמנם ונאספו וגללו והשקו והשיבו, אינם ל' עבר, כי הוי"ו שבראשם הופכתם לעתיד וזה לא נעלם מרש"י למטה פסוק ט"ו.
קריאה במקור
שד"ל על בראשית · פרק 29 · פסוק 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Shadal 1st Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002094617
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
במהדורה זו חסרים 948 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.
SHA-256: fb7e64d67d3f53a73489e40ecf81f51b8b44d20fb3e227eab4e7011d19a02aa9