והיה לעד: לדעת רש"י והיה האל לעד, ולדעת אחרים והיה הברית, אלא שברית הוא ל' נקבה, ויש לתרץ והיה אות הברית, האות אשר נעמיד לבריתנו, כמו שיה דרכם לעשות אות וסימן קיים לברית שהיו כורתים (מוהר"ר אח"ם), והכוונה כמו שכתב רמב"ן נכרות ברית בדבר קיים שיהיה לעד בינותינו, על כן הרים יעקב אבן, והנה האל לבדו הוא העד באמת, והוא הרואה והוא הדיין אשר יענוש העובר על הברית, וכמו שאומר אח"כ יצף ה' ביני וביניך, אלהים עד ביני וביניך אלהי אברהם ואלהי נחור ישפטו בינינו, ואמנם האבן והגל שהקימו היה לסימן להם שיזכיר להם את בריתם, וכך היה מנהגם להעמיד להם סימנים העומדים לדורות, כמו ביהושע הנה האבן הזאת תהיה בנו לעדה (יהושע כ"ד כ"ז).
קריאה במקור
שד"ל על בראשית · פרק 31 · פסוק 44
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Shadal 1st Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002094617
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
במהדורה זו חסרים 948 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.
SHA-256: fb7e64d67d3f53a73489e40ecf81f51b8b44d20fb3e227eab4e7011d19a02aa9