אבל: עיין למעלה י"ז י"ט.
קריאה במקור
שד"ל על בראשית · פרק 42 · פסוק 21
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
אשמים אנחנו: שרש אשם עיקר ענינו הַכָּרַת החטא, כמו ואשם, או הודע אליו חטאתו אשר חטא בה (ויקרא ד' כ"ב כ"ג וכ"ז כ"ח), ואחר כך הושאל ל' אשם להורות על החרטה, כמו ולא יאשמו כל החוסים בו (תהלים ל"ד כ"ג) לא יצטרכו להתחרט על בטחונם בו. גם הושאל להורות שפלוני חייב עונש על מה שעשה, כמו כל אוכליו יאשמו (ירמיה ב' ג') ושנאי צדיק יאשמו (תהלים ל"ד כ"ב), וכן כאן אשמים אנחנו על אחינו, אנו חייבים עונש על מה שעשינו לו, אם היה כתוב חטאנו לאחינו היתה חרטתם על שהרעו לו, אבל באמרם אשמים אנחנו על אחינו הכוונה אנו ראויים לעונש מפני מה שעשינו לו.
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Shadal 1st Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002094617
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
במהדורה זו חסרים 948 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.
SHA-256: fb7e64d67d3f53a73489e40ecf81f51b8b44d20fb3e227eab4e7011d19a02aa9