זה לי עשרים שנה בביתך: ולמעלה אמר בלא מלת לי, זה עשרים שנה אנכי עמך. הזכיר הענין בשתי בחינות בבחינת לבן ובבחינת יעקב. בבחינת לבן אמר זה עשרים שנה אנכי עמך רחליך ועזיך לא שכלו וכו' וכו'. כלו' אתה לא הגיעך מִצִדִי שום נזק אלא כל הטוב. ואח"כ הפך הדברים וספרם בבחינת עצמו, זה לי עשרים שנה בביתך עבדתיך י"ד שנה בשתי בנותיך ושש שנים בצאנך ותחלף את משכרתי עשרת מונים, ולולא אלהי אבי שעזרני עתה ריקם שלחתני, והנה אני לא הגיעני מצדך רק רע כל היום.
קריאה במקור
שד"ל על בראשית · פרק 31 · פסוק 41
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Shadal 1st Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002094617
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
במהדורה זו חסרים 948 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.
SHA-256: fb7e64d67d3f53a73489e40ecf81f51b8b44d20fb3e227eab4e7011d19a02aa9