ויעזוב: תחלה נתן כל אשר לו בידו, כלו' היה מוסר לו בחשבון, ואח"כ כשראה שהיתה ברכת ה' בביתו, עזב בידו כל אשר לו בלא חשבון (יח"ף זצ"ל).
קריאה במקור
שד"ל על בראשית · פרק 39 · פסוק 6
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ולא ידע אתו מאומה כי אם הלחם וגו': לא היה מעיין ומביט כלל בכל צרכי ביתו עד שעה שרואה את מאכלו על שלחן ואוכלו (רשב"ם) כלו' לא היה יודע כלום מעניני הבית רק כשהיה אוכל היה יודע מה היה אוכל, וראב"ע פירש כי לא היה מניח מאכלו ביד יוסף להיותו עברי, ולא היה אפי' נוגע בו, ואני אומר כי אע"פ שהיו המצרים נזהרים מלאכול עם העברים, לא היו נזהרים ממגע עבד עברי, כי משעה שהיה אדם משועבד בבית אחרים כעבד, היה מוכרח לקבל עליו דת בעל הבית ומנהגיו, כמו שידענו שהעבד הכנעני אשר בבית ישראל היה נימול ושומר שבת וחייב בכל המצות שאינן תלויות בזמן.
ויהי יוסף יפה תאר וגו': הקדמה למה שהוא בא לספר.
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Shadal 1st Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002094617
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
במהדורה זו חסרים 948 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.
SHA-256: fb7e64d67d3f53a73489e40ecf81f51b8b44d20fb3e227eab4e7011d19a02aa9