הכזונה יעשה, שכם.
את אחותנו: כלו' ראוי היה לנו להנקס ממנו על כבודנו אשר חִלֵל, ואמנם תשובה זו לא השיבו אלא שמעון ולוי באפם ובחמתם, והיו דבריהם נגד השכל, כי אחר שהיה לוקח אותה לאשה לא היה כבודם מזולזל אלא מתרבה, ובפרט אחר שהסכים עמהם להמול. גם לא היה לחוש שהא יקרה להם רע כזה, או רע מזה לעתיד, כי משעה שהיו מתחתנים עם נשיא הארץ, מי יזיד לגעת בהם? א"כ לא היה זה אלא שֶטֶף אף ונקמה, ועל כן אביהם, שמר את הדבר עד יום מותו, וקלל אפם. ורש"י באמרו הכזונה הפקר, את אחותנו ית אחתנא, הוקשה לו שהיל"ל לאחותנו, וכן בקצת נסחאות התרגום נמלא לאחתנא, ורש"י מפרש מלת את כמשמעה, ומפרש הזכונה הפקר: היעשה את אחותנו הפקר כזונה?
קריאה במקור
שד"ל על בראשית · פרק 34 · פסוק 31
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Shadal 1st Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002094617
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
במהדורה זו חסרים 948 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.
SHA-256: fb7e64d67d3f53a73489e40ecf81f51b8b44d20fb3e227eab4e7011d19a02aa9