שד"ל על בראשית · פרק 27 · פסוק 40

ועל חרבך תחיה: כמו לא על הלחם לבדו יחיה האדם (דברים ח' ג') עמדתם על חרבכם (יחזקאל ל"ג כ"ו) ברך אותו על פי מדותיו שמלבד שתהיה לו ארץ טובה יהיה ג"כ יוצא גדודים לשלול שלל, על דרך ידו בכל (למעלה י"ו י"ב).

תריד: כמו אריד בשיחי ואהימה (תהלים נ"ה ג') אם ירבה לענותך עד שתהיה נאנח תחת שעבודו, אז תפרוק עלו מעל צוארך (רש"י רשב"ם רמב"ן רמב"מן). ודע כי אדום האמור בתורה ובשאר ספרי הקדש הוא עם השוכן בין ים סוף וים המלח, ומעולם אין הכוונה על מלכות רומי ולא על אחד מגויי איברופא, וכל ימי עמידת הבית הראשון והשני לא נקראו בשם אדום רק בני עשו ממש, אבל אחר חרבן הבית החלו היהודים לקראו למלכות רומי בשם אדום, והיה זה מפני שהאדומים היו על הרוב צוררים ישראל, על כן היה שם אדום שנוא ומתועב אצלנו, ובפרט אחר שמלך הורודוס שהיה אדומי והרע לישראל מאד, וכשנחרב הבית ביד הרומיים, עברה שנאת היהודים מאדום לרומי, על כן (וגם מפני היראה) כנו את רומי בשם אדום, ואין הכוונה כלל על בעלי האמונה החדשה, אלא על מלכות רומי שהחריבה את ביתנו, ועל כל המקומות שפשטה של מלכותם ולשונם. ואל תשמע לדברי ראב"ע שאמר כי בעלי האמונה החדשה נקראו אדום מפני שהראשונים שהאמינו בנוצרי היו מבני אדום, כי אמנם כל זה שקר וכזב, כי הראשונים שהאמינו בנוצרי היו יהודים ויונים ורומיים, לא אדומים, ושם אדום הוא כנוי לרומיים ולעמים אחרים מצד שהיו בימי ההם תחת ממשלם הרומיים, ולא מצד אמונתם.