שד"ל על בראשית · פרק 49 · פסוק 22

בן: נטיעה, כמו ועל בן אמצתה לך (תהים פ' ט"ז) ועל הדרך הזה שם יונק ויונקת ועוללות הושאלו על הצמחים.

פורת: תאר לשון נקבה, כמו פוריה, ומלת בן כשהיא להוראה הזאת היא לשון נקבה, וכן כאן הרבוי ממנה בנות.

עלי עין: אצל עין המים, כעץ שתול על פלגי מים.

בנות: ענפי הנטע הזה, צעדה עלי שור, מתפשטות על הדלית מלשון עלו בשרותיה ושחתו (ירמיה ה' יו"ד) וכן בן שורותם יצהירו (איוב כ"ד י"א) והמשל לקוח מן הגפן.

בנות צעדה: רבוי הנקבות פעמים רבות יבא עמו הפעל בל' יחיד, כמו תשיגהו כמים בלהות (איוב כ"ז כ'), ועיניו קמה (שמואל א' ד' ט"ו) כי קמה על בל מחשבות ה' (ירמיה נ"א כ"ט) מפי עליון לא תצא הרעות (איכה ג' ל"ח) וחטאותנו ענתה בנו (ישעיה נ"ט י"ב) מחשבות בעצה תכון (משלי כ' י"ח) וכן המהג גם בל' ערבי; ובספר הכותים ני צעירי עלי שור, ויוסף לא היה הבן הצעיר (כי בנימן צעיר ממנו) ולמה יזכירהו בתאר פחות, והוא היה בדעתו לגדלו על אחיו?