שד"ל על בראשית · פרק 37 · פסוק 35

כי ארד: לא אתנחם אלא ארד (רשב"ם), כי במלת מאן נכללה מלת לא.

אל בני: על אודות בני, כמו אל הלקח ארון האלהים ואל חמיה ואישה (ש"א ד' כ"א), אל שאול ואל בית הדמים (שם ' כ"א א') (רש"י).

אל בני: על מות בני, כמו לנחמו ביד עבדיו אל אביו (ש"ב י' ב').

וכל בנותיו: לדעת ראב"ע ורמב"ן היו דינה ושרח בת אשר ויש אומרים כלותיו, ומוהר"ר אברהם גריגו (וכן הביא ראז' בספק) אומר כי בנות אחרות נולדו ליעקב (ככתוב למטה מ"ו ז' בנותיו ובנות בניו אתו), ולא הזכיר רק דינה מפני המאורע כי כן בכל מקום בספור התולדות אינו מזכיר אלא הזכרים, ואותן הנקבות שאירע בהן איזה ענין פרטי או שהיו מפורסמות באיזה דרך שיהיה. ונ"ל כי באמת אין ספק שבנות אחרות היו ליעקב ולבניו, אמנם לא נכנסו בכלל השבעים נפש, כי נישאו לבני אחיהן ולבני דודיהן, כיוכבד שנישאת לעמרם, והנה כתוב מלבד נשי בני יעקב (למטה מ"ו כ"ו). לפיכך לא נמנו, רק דינה ושרח שנמנו נראה שהיו פנויות.