שד"ל על בראשית · פרק 48 · פסוק 22

שכם אחד על אחיך: הכוונה על שני גורלות שיהיו לו בהמנות שבטו לשנים, ויפה אמר רלב"ג כי אפשר שיעקב דמה שיהיה בזה יתרון ליוסף שינחל נחלה כפולה, אעפ"י שלפי מה שצוה אח"כ ה' בתורתו נחלקה הארץ לגלגלות; ואפשר ג"כ כדברי רלב"ג שהיתה המתנה הזאת שנתן יעקב ליוסף ברכה שיפרו וירבו בניו עד שיהיו ראויים להחלק לשני השבטים, וכן היה, כי מספר מנשה ואפרים במנין שנת הארבעים (במדבר ל"ט) היה 85200 ומספר ראובן ושמעון יחדו לא היה אלא 65930, ונראה ג"כ רבוי בני יוסף ביהושע י"ז י"ד, וכן נראה כי לרבוים נקראו כל עשרת השבטים בשם יוסף ובשם אפרים.

שכם: חלק.

אשר לקחתי: עבר במקום עתיד, והכוונה שיקחו בניו.

האמורי: כל שבעה עממים נקראים על שמו להיותו החזק והגדול שבהם (ראב"ע) ויש מפרשים שכם עיר שכם שהיתה ליוסף ובה נקבר, ולפי זה אין טעם למלת אחד, ומלבד זה בני יעקב כשהרגו את חמור ואת יושבי עיר שכם לא כבשו אותה רק בזזו את שללה והלכו להם.

אחר: משפטו אחד כי איננו סמוך ואין אחריו מ"ס, כמו כאחד ממנו; ולדעת אח"ם שיעורו הנה נתתי לך על אחיך שכם א' מאשר לקחתי וגו'.