שד"ל על בראשית · פרק 41 · פסוק 34

יעשה פרעה: תחלה אמר לו מה שלדעתו היה יותר טוב שיעשה, והוא שיבחר איש נבון וחכם ויעזוב הענין כלו בידו והוא יפקיד פקידים בכל מדינות המלך, שישלח להם כסף למען יקנו התבואות בשני השבע, ואח"כ ימכרו אותם בשני הרעב וישלחו לידו את הכסף המקובץ. אך ראה יוסף כי אולי לא ייטב בעיני פרעה שיהיה אדם אחר המוציא והמביא בענין גדול כזה באופן שיהיה שליט בכל ארץ מצרים, כמעט כמו המלך, ובפרט כי אולי (כדברי דח"א) יוכל החושב לחשוב שהיתה כוונתו בזה לכבוד עצמו, ולכך חזר ותקן הענין, ואמר יעשה זאת פרעה, ובלי שימנה אדם אחד על כל ממלכות, יפקיד פקידים רבים, שיהיו כלם תחת ידו ולא תחת איש אחר.

יעשה: יעש היה ראוי לומר, ורבים כן.

וחמש: רשב"ם רד"ק רמבמ"ן קלער' וגעז' פירשו יקח החומש תחת העשירית שאולי היה לוקח בכל שנה. וזה לא יתכן, כי אחר שקנה פרעה את אדמת מצרים אז היתה לחומש (ברא' מ"ז כ"ד-כ"ו) ואיך תהיה לחומש עתה בטרם תהיה שלו? וראב"ע וראז' אומרים שקנה החומש בדמים. והנכון לדעתי כתרגומו וכפירוש רש"י, והנה וחמושים עלו בני ישראל (שמות י"ג י"ח), ענינו מזויינים, ולהיות כלי זיין דבר צריך מאד לבני אדם בימים הקדמונים, הושאלה מלת armato להורות על מי שיש לו דבר שצריך לו, יהיה זה מה שיהיה, וכן כאן יזיין את ארץ מצרים ויכין לה מה שצריך לה לבלתי תכרת ברעב וזה על ידי הפקידים שיקנו כל התבואה העודפת שאינה צריכה לבעליה.