שד"ל על בראשית · פרק 47 · פסוק 31

וישתחו ישראל וגו': השתחוה ליוסף כמחזיק לו טובה על שאמר לעשות את בקשתו, ועשה זה ממקום שהיה, על המטה (רשב"ם ונתה"ש), וטעם על ראה המטה כי לא היה אז שוכב, אלא יושב, והיתה ישיבתו על החלק העליון מהמטה (אח"ם): וראב"ע ורד"ק ורע"ס וראז' פירשו השתחוה לאל וגם זה אפשר: ורלב"ג הביא שני הפירושים, וכיוצא בזה בדוד(מ"א א' מ"ז), וגם או עבדי המלך לברך את אדוננו המלך דוד לאמר ייטיב אלהים את שם שלמה משמך ויגדל את כסאו מכסאך וישתחו המלך על המשכב, וגם ככה אמר המלך ברוך ה' וגו', גם שם אפשר לפרש שהשתחוה לה' או שהשתחוה לאותם שאומר לו ייטיב אלהים וגו', וקלער' והחכם יש"ר (בה"ע תקפ"ו עמוד 36) פירשו כשכלה לדבר עמו הרכין ראשו על מראשותיו והשתטח בכל גופו על המטה, וזהו וישתחו ישראל על ראש המטה; אמנם לא מצאנו לשון השתחויה לענין זה, ומה שהביא החכם יש"ר ואת המשתחוים על הגגות לצבא השמים (צפניה א' ה') גם הוא לשון השתחויה לכבוד, ועל הגגות הוא דומה לעל ראש המטה, ועל המשכב, כלו' משתחוים לצבא השמים בהיותם על הגגות: ועוד כל השתחויה היא לפנים ולא לאחור, וכאן לפי דעתו הרכין ראשו על המטה אחורנית או מן הצד, והמתרגם האלכסנדרי תרגם על הַמַטֶה והוא שבוש שאם יה עומד ומקלו בידו והרכין ראשו וסמך גופו על ראש מקלו אין זו השתחויה, ועוד למה היה לו ליעקב להיות עומד? ואם עתה עמד היל"ל ויקם ישראל וישתחו.