ולחם אין בכל הארץ: לדעת רש"י חוזר לענין הראשון לתחלת שני הרעב, וזה מפני שהוא מפרש (בפסוק י"ח) ויבאו אליו בשנה השנית שנית ממש, והוא על פי המדרש, שכיון שבא יעקב למצרים באה ברכה והתחילו לזרוע (עיין רש"י פסוק י"ט). אך לפי הפשט, וכן דעת רמב"ן רד"ק ורע"ס, לקט יוסף את כל הכסף הנמצא בארץ מצרים ובארץ כנען במשך חמש שנים הראשונות, ובששית לא היה להם עוד כסף ונתנו לו מקניהם, ואח"כ באו אליו בשנה השנית ר"ל בשנה שאחריה, והיא השביעית, והגידו לו כי לא נשאר להם רק גויתם ואדמתם, ואמרו לו ותן זרע לזרוע בשנה הבאה, כי כבר נשלמו שבע שני רעב.
קריאה במקור
שד"ל על בראשית · פרק 47 · פסוק 13
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ותלה: מן להה, כמו וַתֵּכַהּ (איוב י"ז ב'( מן כהה וענינו, כדעת אנקלוס, רבנו סעדיה, רש"י גיז' ואחרים, כמו לאה לשון עייפות, וכן בארמית אומרים בה"א אשתלהי, ומזה שלהי פרקא, סוף הפרק, שאדם עיף בהגיעו לשם.
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Shadal 1st Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002094617
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
במהדורה זו חסרים 948 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.
SHA-256: fb7e64d67d3f53a73489e40ecf81f51b8b44d20fb3e227eab4e7011d19a02aa9