כיתרון. הכ"ף בחירק והי"וד נחנ והתי"ו בשוא נע וי"ס כְיִתְרוֹן וס"ס כִּֽיתֲרוֹן בחטף פתח התי"ו אולי עשו כן מפני המאריך כמו שנמצא ג"כ במקצת ספרים כיוצא בזה באות שואית בתוף התיבה וקדם לה מלך עם מאריך נוקדים אותה האות בשוא פתח וקורים אותה כמו פתח כמשפט הגעיא בראש תיבה דוגמא אֵֽרֲדָה נא נֵֽלֲכָה נא ויסעו מֵֽרֲפִידִים כי היתה הָֽרֲוָחָה ביום הָֽרֲבִיעִי ודומיהן אבל אין כן בס"ס המדוייקים ועוד אבאר זה במאמר המאריך בתירוץ חקירה שנית בס"ד ורד"ק במכלול הביאו עם דומים אחרים שהיו"ד נחה והטילו תנועתה על אות השמוש ומ"ש בדפוס המכלול וגם במכלל יופי כִיתָרון בקמץ התי"ו טעות הוא בלי ספר וצריך לניות בשוא:
קריאה במקור
מנחת שי על קהלת · פרק 2 · פסוק 13
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Arba'ah Ve'Esrim im Minhat Shai. Mantua, 1742-1744
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002093602&context=L
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 7ed45f0524a2bbda7b7a5b035ceba4eb4036c6a209aeaf48cd2d49c49497421d