מלבי"ם על שמות · פרק 21 · פסוק 21

אך אם יום או יומים יעמד, אם הכהו בערב חשבינן יום שלם שהוא כ"ד שעות, ואם הכהו באמצע היום ג"כ חשבינן כ"ד שעות ואז הוא יומים, מקצת יום זה ומקצת יום השני, כי מקצת היום ככולו, והיומים הם בצירופן כיום שלם כ"ד שעות. והנה ההבדל בין ריה"ג ות"ק מבואר במה שהת"ק אמר יומים שומע אני כמשמעו, וריה"ג אמר יום שומע אני כמשמעו, מבואר דלת"ק מלמד שיומים אינו כמשמעו דס"ל דסתם יום הוא מעל"ע, וא"כ יום הוא כמשמעו מעל"ע ויומים אינו כמשמעו, וריה"ג ס"ל דסתם יום הוא מבקר עד ערב וגם מקצת היום ומלמד שיום אינו כמשמעו מקצת רק פי' מעל"ע. וכבר בארנו בפ' בא במ"ש ריה"ג אך ביום הראשון תשביתו אך חלק, שמלת אך מובדל ממלת רק שממעט במשפט הזה עצמו, וממעט אך ביום בחציו של יום, ואמר פה אם אך יום ר"ל אם הוא רק חצי של יום אז צריך יומים ולהורות שאם הוא יום שלם א"צ יומים, ויוכל להיות שריה"ג סבר שאם הוא יום שלם מבקר עד ערב א"צ יומים רק אם הוא חצי יום שזה מרומז לשיטתו במלת אך (כמ"ש בפסחים ד' ה' אך ביום אך חלק) אז צריך שיצורף אליו גם מקצת יום השני, וא"צ מעל"ע, וי"ל דיפלגו בפלוגתא דת"ק ורבנן בנדרים (דף ע"ו ע"ב) וס"ל לריה"ג דאם ר"ל שיהיה מעל"ע הול"ל מיום אל יום, שזה מציין מעל"ע כרבנן שם, ות"ק דהכא ס"ל כת"ק דהתם שמיום אל יום אינו מציין מעל"ע והוצרך לכתוב לשון יום או יומים שזה מציין מעל"ע, ומצאנו עוד לשון אחר על ציון מעל"ע ולא אץ לבא כיום תמים, אולם עם הדיוק יום תמים מציין מערב עד ערב, ולשון כיום תמים מציין שלא עמד השמש בלא הפסק רק כמ"ש בע"ז (דף ) אזל שית וקם שית וסך העמידה היה כ"ד שעות כיום תמים היינו כשעור שיש מערב עד ערב שהוא כ"ד שעות, וע"כ ס"ל שציון מעל"ע מאמצע יום עד אמצע יום שאחריו צ"ל יום או יומים:

לא יקם כי כספו הוא, כבר הזכרתי (בסי' עט) שר' ישמעאל ס"ל שבא למעט עבד עברי, ורשב"י ס"ל כר"א שמיעט ע"ע מן מהם תקנו עבד ואמה, א"כ כספו הוא מיותר דלמעט של שותפים נמעט מן עבדו המיוחד לו (כנ"ל שם) ופי' שהוא נתינת טעם שהגם שאם נגח שורו את עבדו יומת, הוא פטור מצד שהוא כספו: